מהרדיו

קישור למקור
גבי גזית: הפינה היא פינת המחקר ההזוי נתן, אבל היום המחקר הוא לחלוטין לא הזוי, הוא מחקר רציני מאוד שנעשה על ידי הטכניון, והמרכז האונ' באריאל, והוא מוכיח שכלבים בסיטואציות מסוימות יכולים לראות את הנולד. לא שהם יודעים איזה מספר יעלה בלוטו וכמה תצא מכבי, אבל הם יכולים להריח אנשים חולים מאוד, ולנסות על ידי התנהגות מסוימת, לנבא מתי הם יקבלו התקף אפילפטי. ואני אפילו ראיתי במו עיני…בוא נגיד קודם שלום לאורי בקמן שהוא מאלף כלבים, והשתתף במחקר הזה. אורי, מה נשמע?
אורי בקמן: שלום, מה שלומך?
גבי גזית: בסדר. אז אני ראיתי באיזושהי תכנית פעם מאוד מרתקת, על הוספיס מסוים בארצות הברית, ושם היה איזה חתול או שניים שכאשר אדם התקרב מאוד למותו, החתול היה בוחר בו ומשתרע עליו, וכך היה יודע הצוות הרפואי שהוא המת הבא. זה היה חתולים, דרך אגב, כי הם מריחים…האם אפשר לומר את המשפט ה…
נתן זהבי: מריחים את המוות.
גבי גזית: בדיוק, מריחים את המוות?
אורי בקמן: אני לא חושב שהם מריחים את המוות. אנחנו קוראים לכל המחקר הזה, קביעת המוח ממשקל טביעת אצבעות, כי אנחנו חושבים שכלבים קוראים גלי מוח של הבן אדם, ועל הגל מוח שהם מזהים יש כמו טביעת אצבע שהכלב מזהה ממי הגל הזה מגיע. כמובן שזה הכל בראשיתי מה שאני אומר לך, זה עוד לא נחקר, ואנחנו עתידים לחקור בהמשך, אבל בעיקרון ככה זה נראה לנו, כי הכלבים גם עושים את הדברים האלה ממרחקים גדולים מאוד.
נתן זהבי: אם תרשה לי להוסיף פה משהו, אני ראיתי השבוע בנשיונל ג'אוגרפיק על זאבים שקרבתם לכלבי זאב ידועה, על זאבים שמגיעים לעדר של גאנו, הם על פי רחרוחים ואולי גלי מוח, הם מזהים מי מהקורבנות העתידיים שלהם יותר חלש וחולה, ואז הם מתנפלים עליו ומנווטים אותו החוצה מהעדר, ומתנפלים עליו. זאת אומרת, שיש להם את היכולת לזהות מי חלש עד כדי כך ששווה ללכת עליו.
אורי בקמן: כן, ובמרדפים שלהם אני מאמין שיש ביניהם את הקטע שהם משדרים אחד לשני בגלים שאנחנו עדיין לא מבינים אותם. אוקיי? ואנחנו רואים את זה מאוד ברור כרגע עם הכלבים האלה, ההתרעות היו ממרחקים מאוד גדולים.
גבי גזית: תגיד, אז אם אני מפרש את זה ככה יותר רחב, אדם שיש לו כלב בבית, והוא מתחיל לפתח תסמינים של התקף לב למשל, שהולך ומתקרב, עדיין בשלב אפילו שזה לא כבר תעוקה איומה מאוד, אתה מצפה שהכלב ישנה מהתנהגותו ויתריע על כך?
אורי בקמן: כן, כן, ועוד לפני התעוקה. עוד לפני שבא ההתקף.
נתן זהבי: וזה מדובר בסוג מסוים של כלב, או כל כלב?
אורי בקמן: אני אגיד לך, לא כל כלב עושה את זה. לא כל כלב מראה לנו את הסימנים. אבל אנחנו בוחרים כלבים מיוחדים שאנחנו יודעים שהם יראו את הסימנים.
גבי גזית: וזה גזעים מיוחדים שתוכל להזכיר אותם?
אורי בקמן: לא, אני במקרה עובד עם גולדנים כי אני משחק עכשיו על בטוח, כל זמן שהמחקר עוד בראשיתי, אני משחק על בטוח. ועם הגולדנים זה הלך לי באפילפסיה וסוכרת, ובעוד נושאים שאנחנו עוד לא מפרסמים, אז אני ממשיך עם הגולדנים כרגע.
גבי גזית: זאת אומרת שהגולדנים יודעים לנבא מתי התרחש התקף אפילפסיה אצל חולה במחלה הזו?
אורי בקמן: כן, לא כל גולדן, כלבים שאנחנו בוחרים.
גבי גזית: צריך לאלף אותם, לתרגל אותם כדי שהם יפתחו את המיומנות הזו, או שהיא טבעית אצלם?
אורי בקמן: המיומנות היא טבעית, אבל צריך לעשות מהלכים מסוימים שגורמים לכלב להתריע לבן אדם הספציפי שאנחנו רוצים שהוא יתריע לו, ולהודיע.
נתן זהבי: אז אם אנחנו אומרים שהכלב הוא באמת ידידו של האדם, זה נכון.
אורי בקמן: בהחלט, בהחלט.
גבי גזית: כן, אבל הוא גם, אתה יודע, את אותן התכונות, כפי שאמרת קודם, הזאבים עושים גם לגבי הגאנו, והם לא בדיוק ידידיהם הטובים. הכלב יודע…
נתן זהבי: לא, תראה, לגבי חלק מהאוכלוסיה של בני האדם הייתי שמח אם הם היו טורפים אותם, אבל…
גבי גזית: איך אפשר לנצל את הדבר הזה באופן פרקטי? עכשיו, כאשר אתם כבר יודעים את זה, ואתה בעל ניסיון כזה גדול, נגיד, להצמיד כלבים מסוימים לאנשים חולים ובודדים שיוכלו לקיים איזושהי התראה על מצבו של החבר שלהם?
אורי בקמן: קודם כל זה אחד הדברים, אבל אני רואה את זה גם במקומות יותר גדולים, כמו שירות בתי הסוהר, יש ריבוי התאבדויות, כלבים יכולים להתריע על זה לפני שזה קורה, ולסמן את הבן אדם, וכל מיני מקומות שיש סכנת מוות ואנחנו רוצים להיות מודעים לזה מראש. הכלבים בהחלט הולכים לכיוון…עוד לא הגענו שהם יסמנו בן אדם, אבל הם הלכו לכיוון שבו הבן אדם היה. יש…בין המקומות האלה.
גבי גזית: הנה, יש אפילו סיפור, נתן, ספציפי, על כלבים בבית החולים אברבנאל, שפתאום התחילו להשתולל ולנבוח והכל, והם ניבאו בעצם שאחד החולים ניסה לשים קץ לחייו, והם הרגישו שזה מה שהוא הולך לעשות, זה דבר שנרשם באופן…
נתן זהבי: כשאנשים חולים בודדים, זקנים שנמצאים עם כלב לבד בדירה, והכלב מתחיל ליילל שהשכנים ישמעו, כי האדם שוכב חולה חסר ישע, ואז הם פשוט מתחילים ליילל, ומזעיקים עזרה.
גבי גזית: אבל הבעיה, כמו שאומר אורי, זה לא כל כלב ולא כל גזע, וצריך להעביר אותם איזושהי סדנה מסוימת.
אורי בקמן: אבל אני אגיד לך, אם לבן אדם יש כלב בית שהוא מתחיל להתנהג בהתנהגות מופרעת לחלוטין ומוזרה, יותר טוב שהבן אדם…
גבי גזית: יבדוק את עצמו ולא את הכלב.
נתן זהבי: בדיוק, שלא ילך לוטרינר, שילך לרופא המשפחה, שילך לקרדיולוג.
גבי גזית: אורי בקמן, נעמת לנו מאוד. תודה רבה לך.
אורי בקמן: תודה לכם.
גבי גזית: נתן, ג'וי מסתובב פה, אולי יום אחד הוא יתחיל להשתגע, ואז נדע שאחד משנינו עומד…
נתן זהבי: כשהוא ישתגע על ידך אני אזעיק אותך לקרדיולוג.
גבי גזית: אם הוא יבוא לאולפן, איך נדע למי הוא מתכוון, אליך או אלי, זאת הבעיה.
נתן זהבי: או לסיגל, האמא שלו.
קישור למקור

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.