התראות מוות של כלבים

למקור לכתבה לחץ כאן

כלבי שמירה

ניסוי שערכו הטכניון והמרכז האוניברסיטאי באריאל מוכיח: כלבים רואים את הנולד – ומסוגלים להתריע מפני מוות קרב

נצחיה יעקב
בקמן וחברים.
צילום: יהושע יוסף

"זה היה בדצמבר לפני כשנתיים, בבית החולים לחולי נפש אברבנאל בבת ים, במהלך ניסוי על 'כלבי בריאות' שמתריעים על התקפים אפילפטיים, על עליות ועל נפילות של סוכר בקרב חולי סוכרת ועוד, שערכנו עם המרכז האוניברסיטאי אריאל שבשומרון", מספר אורי בקמן (57) מהרצליה, "הכלבים פתאום התחילו להשתולל והתנהגו באופן בלתי רגיל. הם נבחו והתרוצצו בלחץ, זה היה מטורף".

בקמן, שמאלף כלבים מגיל 12, ידע מייד במה מדובר. "זה נמשך יומיים. לאנשי הסגל המבולבלים הסברתי כי הם מתריעים על מוות. בבוקר היום השלישי הכלבים נכנסו למוסד, היו חסרי שקט לזמן קצר ולאחר מכן נרגעו. מאוחר יותר, התברר ממנהלת המחלקה שאחד החולים שם קץ לחייו. הכלבים הרגישו את המצוקה שהיה שרוי בה עוד יומיים קודם למעשה".

ניסוי זה פרץ דרך לניסויים רבים נוספים ולכמה מחקרים שערך בקמן מאז עם המרכז באריאל ועם בית הספר לרפואה בטכניון. המטרה היא לפתח את יכולות הכלבים לקרוא גלי מוח של בני אדם ולהכשירם להבחין במצבי מצוקה שעלולים להסתיים במוות. "בשנת 1995 הגיע אלי זוג הורים כדי לתת כלב לילדתם הנכה עם שיתוק מוחין", אומר בקמן. "הילדה היתה בת 7. אני עדיין זוכר אותה, ילדה שחרחורת, מתוקה. נתתי להם כלבת לברדור לבנה ששינתה לה את החיים: היא סידרה לה את הרגליים בכיסא, הרימה לה את הראש כשנשמט אחורה, הביאה לה חפצים. היינו בקשר רציף וראיתי שזה עשה לה טוב – היא היתה ילדה עם המון שמחה עם הכלבה.

"שנה לאחר מכן, בשבת, בשעה שבע בבוקר, אני מקבל שיחת טלפון מההורים שמבשרים לי שדקות קודם לכן, הילדה מתה מדום לב. כבר בטלפון הם סיפרו שבמשך 12 השעות שקדמו למוות הכלבה השתוללה, ייללה ונבחה ובני המשפחה לא ממש הבינו מה קורה. רק לאחר מכן קישרנו בין הדברים. בדיעבד, אם היתה לנו ההבנה של היום, כשכלב מסמן לי על מישהו שעומד למות – אני מייד מפנה אותו למקום שיכול להעניק לו טיפול רפואי, למשל בית חולים. אם מדובר בחייל שעומד לצאת למשימה – הוא ישוחרר, וכן אסיר במצוקה, שההשגחה עליו תוגבר. כך אפשר להציל חיים".

בקמן קיבל מהוריו את הכלב הראשון כשהיה בן 6. בגיל 12 כבר נשלח בהמלצת שכנו, השר חיים ברלב המנוח, לקורס מאלפים בהתאחדות הישראלית לכלבנות. עם שחרורו מהצבא יצא בקמן לניו יורק שבארצות הברית כדי ללמוד אילוף כלבי נחייה לעיוורים ולחירשים. במשך תקופה קצרה הוא אף עבד עם ד"ר דניאל טורטורה, הפסיכולוג הראשון בעולם לכלבים. מאז ועד היום, כך הוא מעיד על עצמו, הוא לא מפסיק לחפש חידושים והמצאות, למשל "כלב משולב" לאדם משותק בארבע הגפיים, שלא היה אפשר לרתום אליו את הכלב, והריתמה התחברה למכנסיו.

בין השאר, בקמן היה הראשון בעולם שאילף את כלבי הסוכרת, וכעת הוא מנסה לדאוג לשילובם של כלבי ההתרעה מפני מוות במוסדות ובארגונים דוגמת הצבא, בתי חולים לחולי נפש ובתי סוהר.

בימים אלו עומד להיפתח קורס לאילוף כלבים לאוכלוסיות בעלות צרכים מיוחדים בשלוחה התל-אביבית של המרכז האוניברסיטאי אריאל בניהולו של בקמן. בקורס זה יועברו היסודות לידע שאותו צבר בקמן על הכלבנות, והתלמידים המצטיינים, מוסר בקמן, יהיו מועמדים לעבוד איתו בהמשך בתחומים האחרים שהוא מפתח. "את הנושא הזה אני מנסה לפתח עוד מלפני אסון התאומים. ורק בשלוש השנים האחרונות נרתמו אנשים טובים כדי להגשים לי את החלום שיתממש – למשל, יגאל כהן אורגד מהמרכז באריאל וד"ר יובל אשד".

"מהרגע שאני זוכר את עצמי, אני עם אהבה עצומה לכלבים, ובניו יורק כשפגשתי לראשונה בכלבי העזר לנכים – הבנתי שהייעוד שלי בחיים הוא לעשות טוב ולגעת באחרים בעזרת הכלב, ועכשיו יש לנו ההזדמנות גם להציל חיים", מסכם בקמן.
מקור

מקור נוסף