כלב מי שמרגיש

לקישור למאמר לחץ כאן

כלב מי שמרגיש

הנאמנות, הזריזות וחוש הריח המפותח של הכלבים מוכרים ומנוצלים כבר שנים. עכשיו מדברים על החוש השישי של הכלב, היכולת שלו לקלוט גלי מוח של בני אדם. כלבים שמתריעים מראש על התקף אפילפסיה של בעליהם כבר מסתובבים בשוק, והמטרה הבאה היא כלבים שמזהים ממרחק רב מחבלים שמתכוונים להתפוצץ. עזית מודל 2000

עדי כץ
05/05/04

כל בעל כלב יספר לכם שהכלב שלו קורא אותו. שהוא מסוגל להרגיש אם האיש שלו עצוב או שמח, ללא מילים מיותרות וללא הסברים מפורטים. איך הוא עושה את זה? הוא מריח משהו, מפענח את שפת הגוף או טון הדיבור, או שמדובר באינטואיציה, חוש שישי ואפילו טלפתיה?

יכולתם המופלאה של בעלי חיים, כלבים בעיקר, לזהות את הדברים שאינם נראים לעין, כבר נוצלה רבות על ידי האדם. מגישוש אחר נעדרים, דרך גילוי סמים ועד לאיתור חומרי נפץ. בשנים האחרונות מתחילים לדבר על יכולות נוספות של כלבים, לא כולן מוסברות, כמו איתור מחלות ומצבי משבר גופניים אצל בני אנוש ואפילו חיזוי רעידות אדמה.

כלבים התברגו היטב בצבאות העולם ובתקופה האחרונה גם במערך הלוחמה בטרור, בהתבסס על חוש הריח המפותח שלהם. מאלף הכלבים אורי בקמן מאמין שיש כאן משהו נוסף. לדבריו, ולדברי מומחים נוספים, כלבים מסוגלים לקרוא גלי מוח של בני אדם. בקמן מתכוון לרתום את הכישרון הזה לצורך זיהוי מחבלים, בטרם יתפוצצו בריכוזי אוכלוסיה.

בקמן טוען שכלב מסוגל לקרוא את גלי המוח שאותם הורגל לזהות. כשם שבטבע למד להתכוונן לתדר של מנהיג הלהקה, כחלק ממנגנון הישרדותי, כך הוא יכול ללמוד לזהות את גלי המוח של "האחר המשמעותי", הבעלים האנושי.

בקמן, מומחה להתנהגות בעלי חיים ובעל ניסיון של שנים באימון כלבי נחייה לעיוורים, לחירשים ולנכים, פיתח את התאוריה יוצאת הדופן שלו במהלך עבודתו עם כלבי אפילפסיה וסוכרת. זה שמונה שנים שבקמן מאמן כלבים לזהות את בואם של התקפי אפילפסיה אצל חולים במחלה. כשנה קודם לכן החלו לאמן כלבים כאלה בארצות הברית, לאחר שהתברר כי לכלבים יש יכולת טבעית לזהות התקפי אפילפסיה מבעוד מועד. לפני כשנתיים יישם בקמן, והיה לדבריו הראשון בעולם שעשה זאת, את אותו עיקרון על התקפי היפוגליקמיה (נפילת סוכר) אצל חולי סוכרת.

מספר הכלבים שאומנו למטרות הללו בישראל עד היום, קטן. מבית היוצר של בקמן יצאו עד כה רק שישה כלבי אפילפסיה ושני כלבי סוכרת, כולם מגזע גולדן רטריבר, בעיקר בשל מחירם הגבוה, שכן עלות האימון של כלב כזה מגיעה ל-7,000 דולר .

אבל עם התוצאות קשה להתווכח. הכלבים המאומנים מתריעים כמה שעות לפני בוא ההתקף, באמצעות סימנים שתורגלו אליהם, כמו נביחות, יללות ואף לחיצות על לחצן מצוקה, ובכך מאפשרים לחולה להיערך להתקף ולהימנע ממצבים מסוכנים.

אימון כלב לזיהוי שינויים בגוף האנושי אינו תהליך פשוט. "בוחרים כלב מתאים", מספר בקמן," ובגיל שישה שבועות מצמידים אותו לחולה.הכלב לומד שהחולה הוא המנהיג שלו, ומתחיל להיות מודאג ממה שקורה למנהיג. כשהוא חווה את ההתקפים הראשונים של החולה, הכלב נכנס ללחץ ומתחיל להגיב. בהדרגה מתעוררת אצלו מוטיבציה לנבא מראש את ההתקפים מוקדם ככל האפשר, כדי להודיע על כך למנהיג שלו, להרגיע אותו ועל ידי כך להרגיע את עצמו".

לקסי יודעת מראש

הרעיון שכלב מסוגל לקרוא גלי מוח של אדם מסוים, כלומר לזהות את "טביעת המוח" (על משקל טביעת אצבע), כפי שבקמן מכנה זאת, עלה כשהתברר שהכלבים מסוגלים להתריע על ההתקפים גם כשהחולה לא נמצא לידם.

ג', בת 36, חולת סוכרת מסוג A, קיבלה לפני שנתיים את לקסי, כלבת גולדן רטריבר שאומנה על ידי בקמן לזהות מצבים של ירידה חדה ברמת הסוכר בדם. למרות שבתחילה הסתייגה מהרעיון של הכנסת כלב הביתה, הבינה ג' שעשתה את הצעד הנכון. הכלבה הוכיחה פעם אחר פעם את יכולתה להתריע על המצב המסוכן, הרבה לפני שג' עצמה חשה בדבר.

זמן קצר לאחר שקיבלה את הכלבה נאלצה ג' לנסוע לבית קרובים לכמה ימים והפקידה את לקסי, אז כלבה צעירה מאוד, בידיו של בקמן. יומיים אחר כך התקשר במפתיע מאלף הכלבים לחולה, והודיע לה שלקסי מתריעה על נפילת סוכר. "אמרתי שזה לא יכול להיות", מספרת ג'. " כמה דקות לפני כן בדקתי סוכר והכל היה בסדר. אורי התעקש ומדדתי שוב וגיליתי שהסוכר באמת ירד. הלכתי מיד לאכול משהו, כדי להעלות את רמת הסוכר. אחרי שאכלתי התקשרתי אליו. הוא אמר שבדיוק עכשיו לקסי הפסיקה להתריע".

גם קסם, גולדן רטריברית בת שלוש, השייכת לר', חולה אפילפסיה בן 23, מוכיחה יכולות כאלה. "קסם מתריעה כשמתקרב התקף", מספרת מרגלית, אמו של ר', העורכת רישומים מדויקים על התרעותיה של הכלבה. "לפעמים היא מתריעה כמה שעות לפני שזה קורה, לפעמים אפילו יום שלם. היא מייללת ונובחת וחוסמת לו את הדרך ואז אנחנו יודעים להיות בהיכון, כדי שהוא לא ייפול וייחבל".

קסם מתריעה גם כשר' לא נמצא לידה. במהלך שלוש השנים שהם ביחד, היא התריעה ארבע פעמים על התקפים ממרחק. "ר' לא היה בבית, אבל קסם התיישבה פתאום בפתח החדר שלו והתחילה ליילל", מספרת האם. "כמה שעות אחר כך הוא באמת קיבל התקף. זה דבר מדהים. קשה להאמין עד שרואים".

במהלך עבודתו עם כלבים לנכים וחולים, נתקל בקמן במקרים נוספים. כלבת הגולדן רטריבר של גילה, ילדה חולת שיתוק מוחין, החלה להתנהג בצורה חריגה 12 שעות לפני שהילדה מתה מדום לב. כלב המלטז של ילדה חולת סרטן, פיתח פצע מתח בימים שבהם אושפזה בבית החולים עד למותה. גם הכלב של תלמידה של בקמן בקורס מאלפים, שנפטרה לאחרונה מסרטן, נעמד ליד מיטתה בבית ויילל, בשעה שהיא נפטרה, הרחק ממנו, בבית החולים.

"כבר לפני שמונה שנים, בעקבות כמה מקרים כאלה, הבנתי שלא ייתכן שהכלבים פועלים על פי חוש ריח או שפת גוף, שיש כאן משהו אחר, אבל עדיין לא ידעתי איך לקרוא לו. מה שחיזק את דעתי היה תופעות שראיתי אצל כלבים בפנסיון שלי. ביום שהבעלים עמדו לבוא לקחת אותם, ההתנהגות שלהם השתנתה. היו פעמים שאני עצמי לא ידעתי שהבעלים עומד לבוא באותו יום, אבל הכלב כבר ידע".

כמו קוונטים

בעבודת מחקר שנערכה בקיץ 2001 בפנסיון של בקמן, וכללה תצפיות ורישום של התנהגות הכלבים לקראת הגעת בעליהם, התברר שלמעלה מ-50 אחוז מהכלבים גילו סימנים ברורים של שינויי התנהגות לקראת הפגישה.

"תופעת גלי המוח מתחילה להעסיק חוקרים בעולם", הוא אומר. "הבי-בי-סי, למשל, תיעד כלב שעובד על פי'טביעת מוח'. שמו אותו בחדר עם מצלמה, ובעלת הבית שלו יצאה מהבית וחזרה אליו בכל פעם בדרך אחרת, כדי לשבור את ההתניות של הכלב ולראות האם בכל זאת הוא יחוש שהיא מתקרבת. פעם היא חזרה הביתה ברגל, פעם ברכב שלה, פעם באוטובוס, וראו שבכל פעם שהיא מתקרבת הכלב קם, עוד לפני ששומעים או רואים אותה בחוץ".

אבל מבחינת בקמן, המקרה שהיווה את השיא הוא זה של לקסי שאירע לפני שנתיים. "הבנתי שחייב להיות עוד אופן שבו כלב מתקשר עם בעליו, מעבר לחושים של שמיעה, ראייה או ריח. זה ככל הנראה מין חוש שישי, טלפתיה או קליטה של גלי מוח. ידוע שכלבי בר, זאבים ותנים צדים בלהקות. הם עובדים בצורה מסודרת, עם חלוקת תפקידים ברורה, מבלי להשמיע קול ולעתים גם בלי קשר עין. אז איך הם מתקשרים? ".

לאחרונה הוא הקים צוות חוקרים, שעמל על פיתוח הרעיון שלו, לאמן כלבים שיזהו אנשים בעלי כוונות זדון, גם אם אינם נושאים נשק או חומרי נפץ שניתן לזהות על פי הריח. "כלב שקורא גלי מוח יכול לשמש במגוון גדול של מקרים", הוא אומר. "לזהות בבית חולים, למשל, מי עומד לקבל התקף לב, למי יש גידול סרטני, לזהות מי סובל ממחלת נפש ועלול לאבד שליטה וכמובן מי עומד לבצע פיגוע. כלב שאומן לזה, יוכל לשמש כרדאר משוכלל, שיכול לזהות מחבל בשדה תעופה למשל, אפילו אם הוא לא נושא נשק ומתכוון להשתלט על הטייס במכות קראטה או לאלץ אותו לטוס לתוך בניין כמו ב-11 בספטמבר ".

אחד משותפיו של בקמן לפרויקט הוא ד"ר מוריס לסטר, רופא כירורג, מנכ"ל חברה לפיתוח תרופות ובעלה של ג' חולת הסוכרת. "היכולת של כלבים לזהות התקפי אפילפסיה לפני שהם קורים, מוכרת ומתועדת כבר בספרות הרפואית", אומר ד"ר לסטר. "אשתי סובלת מהתקפי נפילת סוכר שגורמים לה לטשטוש ולחוסר תפקוד. אחרי מקרה שבו היא קיבלה התקף כשהייתי בחו"ל ולא יכולתי לעזור לה, החלטתי לפנות לאורי בקמן ולבקש שיאמן כלב לזיהוי ההתקפים האלה, כמו שזה נעשה באפילפסיה.

"אורי למד על הצרכים שלנו, בחר כלבה מתאימה והתחיל לעבוד איתה. תוך שבועיים מהיום שהיא הגיעה אלינו הביתה היא התחילה להתריע. בהתחלה באמצעות השתנות תכופות, ועכשיו היא באה ומלקקת את הידיים של אשתי. אם אשתי לא מגיבה, היא עוברת אלי".

גם ד"ר לסטר מתקשה להסביר מה בדיוק מאפשר לכלב לחוש בשינוי שעומד להתרחש בגופו של בעליו. "ייתכן שבזמן של קריסת מערכות, נפילת לחץ דם או ירידה ברמת הסוכר, פעילות המוח משתנה עוד לפני שהגוף מגיב פיזיולוגית, ואולי זה השינוי שבו הכלב מרגיש. לא מדובר בשינוי ריח, כי אז לא ניתן היה להסביר את ההתרעות מרחוק".

אז זה עניין של טלפתיה?

"אני מעדיף שלא לדבר על דברים מהסוג המיסטי, אלא להתייחס לזה כאל תופעה שעדיין לא הוסברה מדעית".

כשלסטר מתבקש לספק בכל זאת סוג של הסבר לתופעת טביעת המוח, הוא מגייס את תורת הקוונטים. "אם נסביר זאת בצורה פשטנית, מדובר בחלקיקים מאוד קטנים, שמבצעים את אותה פעולה בו זמנית, למרות שהם נמצאים במקומות שונים. על אותו עיקרון, מתקיים הקשר בין מוחו של הכלב למוח של בעליו. לא ידוע איך זה נוצר, אבל זה מה שמאפשר את מעבר האינפורמציה ממרחק, בזמן אמת".

החתול בדיכאון

את הפרויקט מלווה גם פסקל ברקוביץ', עיתונאית לשעבר והיום סופרת ובימאית סרטי תעודה, שמאחוריה ספר וסרט טלוויזיה על הקשר המיוחד שנוצר בין הדולפינה אולין מנואייבה לבין בחור בדואי חירש, וספר בשם "המסר של החיות" העוסק גם הוא בקשר שבין בעלי חיים לבני אדם. גם על פרויקט "טביעת המוח" היא מתכוונת לפרסם ספר. "כשעבדתי על הספר הקודם אספתי סיפורים מדהימים ממדענים ווטרינרים בכל העולם, שחוקרים את התופעות הללו. הרבה אנשים הגיעו למסקנה שאכן קיימת תופעה של'טביעת מוח'".

בספרה "המסר של החיות" מופיעים סיפורים שמדגימים את התופעה, לא רק אצל כלבים. "סופר צרפתי בשם ז'אן פרייר הוציא ספר ב-86' על חוש שישי אצל בעלי חיים. בין השאר הוא מספר על חייל צרפתי שנפל בשבי הנאצים במלחמת העולם השנייה. ביום שהוא נלכד, החתול שלו הפסיק לאכול ונכנס לדיכאון ואפאתיה. כמה שעות לפני שהחייל השתחרר וחזר הביתה, עוד לפני שבני המשפחה ידעו שהוא חוזר, החתול התחיל לאכול ולהתנקות כדי לקבל את פני הבעלים שלו.
135276168573816833a_b

"מקרה נוסף קרה במסצ'וסטס ב-98'. כלבה בשם ג' וזי הצילה את הבת של בעליה, חולת אסתמה קשה, שישנה עם מסיכת חמצן על פניה. הכלבה חשה שמשהו לא בסדר עם הילדה והתברר שהמסיכה נפלה והילדה היתה על סף חנק. אחרי פרסום הספר קיבלתי מבול של מכתבים ואי-מיילים עם סיפורים דומים על בעלי חיים".

את באמת מאמינה שלחיות יש חוש שישי?

"בהחלט. כל הזמן חשבו שהחוש השישי של הכלבים הוא חוש הריח, היום יודעים שיש כאן משהו יותר עמוק, כי ממרחק אי אפשר לזהות ריח. אני לא מדענית, אותי מעניין גורל של אנשים. קבוצת האנשים שעובדת על הפרויקט הזה היא מאוד מיוחדת, כל אחד בדרכו. אורי הוא אדם עם חזון והוא הולך איתו עד הסוף".

בקמן רשם בארצות הברית פטנט על הרעיון שלו, תחת השם Brain Print בע "מ, ומתכוון להתחיל לעבוד בקרוב עם כמה עשרות כלבים שייבחרו בקפידה. "הכלב המתאים לזה הוא כלב צעיר וילדותי, כלומר, עדיין לא תוקפני. כלב שנלחץ מהר, אבל לא מהר מדי. פינצ'ר למשל, הוא כלב חרד ולחצן שיהיו לו עודף התרעות. ננסה לעבוד עם כמה גזעים של כלבים, גולדן רטריבר, פודל, פפיון, בובייה דה-פלנדר. הם יוכלו להתחיל להתריע כבר בגיל חודשיים".

עלות ההכשרה של כלב אחד תגיע, אגב, לכ-30 אלף דולר, ובקמן נמצא במשא ומתן עם שני אנשי עסקים במטרה להשיג מימון לפרויקט. הוא מאמין שאם יגיע הכסף, תוך כחצי שנה יהיו כלבים מוכנים לפעולה.

אבל גם אם כלבים אכן מסוגלים לקרוא את גלי המוח של בעליהם, איך אפשר לאמן אותם לזהות גלי מוח של אנשים זרים?

"מצאתי דרך לגרום לכלב לדאוג לגבי כל אדם שעובר בפתח מסוים, למשל, אבל באמת היתה בעיה למצוא חומר אמיתי להתאמן עליו. עליתי על פטנט, שאם הוא ייחשף כל הפרויקט ייפול. השיטה צריכה להיות סודית כמו הנוסחה של קוקה קולה. מה שאני יכול לומר הוא שנאמן כלבים להתביית על גלי מוח של אנשים שיש להם פרופיל פסיכולוגי דומה לזה של מחבלים מתאבדים ושנמצאים במצב נפשי מסוים. יש לנו בצוות פסיכיאטר שמייעץ לגבי מבנה האישיות של מחבלים מתאבדים".

ואולי המשותף למחבלים המתאבדים הם המניעים הדתיים-אידאולוגיים ולאו דווקא מבנה האישיות?

"אותי לא מעניינים המניעים שלהם, אלא איך עובדים גלי המוח שלהם כשהם מגיעים לשטח. אדם שבא לבצע משימה כזאת, גלי המוח שלו עובדים בצורה מסוימת, זה לא בשליטתו. מכיוון שמוחות של אנשים כאלה משדרים מסר דומה, של פחד, התרגשות קיצונית וכדומה, אפשר יהיה לאמן את הכלבים להתחבר לפרופיל כזה, שהוא כימי או חשמלי יותר מאשר פסיכולוגי, ולזהות אותו ".

ומה נותן לך ביטחון שזה יעבוד לפני שניסית?

"כמו שידעתי שכלבי הסוכרת יעבדו, כך זה יהיה גם הפעם".

נו , באמת

הזואולוג פרופ' יוסי טרקל מאוניברסיטת תל אביב מתייחס לרעיון טביעת המוח בספקנות. "היו מקרים שכלבים זיהו התקפי אפילפסיה מבעוד מועד, אבל אף אחד לא יודע איך זה עובד. מפעם לפעם מתפרסמים סיפורים כאלה, אבל אין מאחוריהם שום הוכחה מדעית. גם בני אדם מרגישים לפעמים שמשהו קורה למישהו שנמצא רחוק מהם, יש מה שנקרא תחושות בטן, אבל זה מקרי לחלוטין". אתה לא חושב שבעלי חיים מרגישים באיזשהו אופן מה קורה אצל הבעלים שלהם? "נכון שכלבים, ויותר מהם סוסים, אגב, מרגישים דברים שקורים אצל אנשים. כשאני עומד לנסוע לחו"ל, הכלבים שלי מרגישים שהם עומדים להישאר לבד, אבל אולי זה בגלל שהם רואים את המזוודה. כלבי סוכרת ואפילפסיה כנראה חשים בשינוי בהתנהגות של הבעלים, אבל אני לא מאמין שאפשר לחוש את זה ממרחק. אין לזה עדויות בספרות ואף אחד לא הוכיח את זה בניסוי מבוקר ".

גם עירית גזית, דוקטורנטית לזואולוגיה ותלמידתו של טרקל, שהחלה לחקור את נושא כלבי האפילפסיה לעבודת הדוקטורט שלה ונואשה, לא מאמינה שיש ממש בנושא טביעת המוח. "התחלתי לבדוק את נושא כלבי האפילפסיה כאופציה למחקר, בניסיון לגלות מה הכלבים האלה מוצאים כשהם מתריעים על התקף אפילפסיה. שוחחתי עם חולים ונוירולוגים, אבל מעט מאוד ידוע על הנושא. בסופו של דבר עזבתי את הנושא כי לא היה מדגם מחקר מספיק ובחרתי בנושא של זיהוי חומרי נפץ על ידי כלבים".

לדברי גזית, איש עוד לא גילה מהם השינויים שמתרחשים בגוף לפני התקף אפילפסיה ולא ידוע מה הכלב קולט מתוך סך השינויים בגוף. "אין עוררין על כך שהתופעה קיימת, אבל משערים שהכלב חש בהתקף המתקרב על ידי חוש הריח. אימון של כלבי אפילפסיה הוא מאוד בעייתי. אתה לא יודע על מה לאמן אותו, כי לא ידוע מה הוא אמור לגלות. זו הסיבה שיש היום מעט מאוד כלבי אפילפסיה".

יש אפשרות לדעתך לאמן כלב לזהות מחבל מתאבד גם ללא הרחה של המטען שעל גופו?

"אני לא יכולה להתייחס לזה. ככל שנושא האפילפסיה מסובך, נושא גלי המוח מסובך עוד יותר. משרד ההגנה האמריקני הוציא קול קורא לכל החוקרים בעולם לפתח שיטה לזיהוי טרוריסטים. גם אנחנו, בצוות המחקר של פרופ' טרקל באוניברסיטת תל אביב, קיבלנו את המסר, אבל החלטנו שזה בלתי אפשרי לביצוע".

גזית טוענת עוד, שאימון כלב לגלות תגובה של פחד או התרגשות אצל בני אדם במקומות ציבוריים, עלול להיות בעייתי. "תגובות כאלה קיימות ביומיום אצל כל אחד מאיתנו. בשדה תעופה למשל, לא יכול להיות שמישהו מתרגש או חושש לקראת הטיסה? אם הכלב יתחיל להתריע התרעות שווא, זה יערער את האמינות שלו. זה לא מעשי. אני לא שוללת את הנושא של גלי מוח כי לא בדקתי אותו, אבל בראייה כוללת זה נראה לי כמו מדע בדיוני".

ד "ר עמיחי מורשת, וטרינר של יחידת הכלבנים הצה"לית "עוקץ" בעבר, ויועץ להתנהגות בעלי חיים בהווה, מסרב אף הוא להתרגש מהתאוריה החדשה. "אורי בקמן הוא מקצוען אמיתי שעשה הרבה דברים יפים עם כלבים, אבל אני לא קונה את הסיפור של קריאת גלי מוח וזיהוי התקפים מעיר אחרת. כלב יכול לזהות בקלות שינויים בשפת הגוף של הבעלים, ושל ריחות שהוא מפריש, שיעידו על התקף אפילפטי מתקרב. הוא יכול לזהות ביטוי חיצוני של שינויים מטבוליים בדם שיעידו על ירידה ברמת הסוכר, אבל לא גלי מוח.

"לגבי הטענה שכלבים בפנסיון מסוגלים לנבא מתי יבואו הבעלים, אני יכול לומר שמנסיוני הרב בעבודה בפנסיונים, הכלבים לא מודעים לבואם של בעליהם, עד לרגע שבו הם מריחים אותם מקרוב או שומעים את הרכב המוכר ממרחק של כמה מאות מטרים. לעתים קורה גם שכלב לא מבחין כשבעליו מגיע ונמצא במרחק של מטרים ספורים בלבד.

"באשר לזיהוי מחבלים בגלל ביטוי חיצוני של ריחות שמקורם בפחד, הדבר מעניין כקוריוז. אם בקמן יצליח להוכיח שכלב יכול לזהות את ההבדל בין ערבי שסתם מפחד מכלבים לבין מחבל מתאבד, שמפחד מסיבות נוספות מובנות, זאת תהיה תגלית. גם אז, לא ברור כיצד ניתן לאמן את הכלבים האלה מבלי שיהיה גירוי דומה של מחבל מתאבד בזמן האימון.

"קיימים פרויקטים שונים העוסקים באימון כלבים לגילוי ולזיהוי חומרי נפץ, במסגרתם משתמשים בשיטות לזיהוי מחבלים הנושאים חומרי נפץ. אלה שיטות יקרות, אבל עדיין זולות בהרבה ממה שבקמן מציע. לצערי, היקף השימוש בכלבים למטרות כאלה בארץ נמוך, בעיקר בגלל קשיים תקציביים".

ברקוביץ' מתייחסת לביקורת בביטול. "הדברים קיימים, אי אפשר להתכחש להם. כלבים מתריעים מרחוק באופן שיטתי, זה לא מקרי. נכון שאפשר לומר שבין זיהוי מחלות לאיתור כוונות זדון יש מרחק, אבל כל דבר חדשני דורש שבירת מוסכמות, אומץ וחזון. יש הרבה דברים בעולם שאנחנו לא מבינים. אנשים שהם פריקים של שליטה מעכבים את התפתחות המדע. מי שנוקט עמדות אמיצות צריך להיאבק".

" התגובה הספקנית הזאת לא מפתיעה", אומר גם ד"ר לסטר, "נכון שבמדע מחפשים הוכחות, אבל צריך לדעת גם לקחת סיכונים. בכל מקרה, כדי לספק הוכחות, צריך להתחיל לעבוד על זה".

אורי בקמן מאמין שהוא עומד בפני פריצת דרך. "זה אולי נשמע כמו מדע בדיוני, אבל אני מאמין שבעוד כמה שנים נוכל אפילו לפתח מכונה שתחקה את היכולת של הכלבים ושבאמצעותה נוכל לדעת מה קורה בראש של הזולת. אחרי הכל, מדובר בתחושות שקיימות אצל כל אחד מאיתנו, אבל אנחנו מדכאים אותן, כי הן לא רציונליות. המדע יודע רק לבדוק את החידושים שאנשים מהשטח גילו. כשהכלבים האלה יתחילו לעבוד, כל המדענים יעמדו בתור כדי לחקור את זה"

לקישור למאמר לחץ כאן